איך לשלוט על מהירות התריס

שינוי מהירות התריס של המצלמה היא דרך אחת לשלוט בחשיפה הכללית. עם זאת, אפשר להשתמש במהירות התריס ליצירת אפקטים מיוחדים, שכן מהירות התריס מאפשרת לשלוט במידת טשטוש התנועה (או העדרו) בצילומים.

להלן חמישה טיפים שיעזרו לך להתמודד עם מהירות התריס ולקבל שליטה טובה יותר על צילום תנועה, בין אם מדובר בצילום של יום ספורט בית ספרי באמצעות Canon EOS R100 (עם מהירות תריס של עד 1/4000 שניות) או של חיות בר עם Canon EOS R7 (המציע מהירות תריס גבוהה של עד 1/16,000 שניות).

מהירות תריס היא משך הזמן שבו תריס המצלמה נשאר פתוח, היא קובעת כמה זמן החיישן חשוף לאור. ככל שהוא פתוח יותר זמן, יותר אור פוגע בחיישן והתמונה בהירה יותר.

מהירות תריס היא צד אחד של משולש החשיפה – שלושת הגורמים הקובעים את החשיפה של תמונה. השניים האחרים הם הצמצם והגדרת ה-ISO. הצמצם קובע את רוחב פתח העדשה, וכך משפיע גם על כמות האור שמגיע לחיישן. הגדרת ה-ISO שולטת ברגישות החיישן לאור – ISO גבוה יותר מביא לתמונות בהירות יותר, אך בדרך כלל במחיר של רעש תמונה מוגבר.

מהירות תריס גבוהה כמו 1/1000 שניות, כלומר התריס נשאר פתוח למשך אלפית שנייה בלבד, יכולה להקפיא את התנועה של נושא שנע במהירות, כמו רוכב אופנוע הנוסע במהירות. מהירות תריס גבוהה, לעומת זאת, פירושה שפחות אור נכנס למצלמה, כך שבדרך כלל תרחיב את הצמצם או תעלה את ה-ISO כדי להבטיח תמונה חשופה היטב. מהירות תריס נמוכה מאוד כמו משך של שנייה אחת תגרום לטשטוש רוכב האופנוע הנע.

במרבית המצלמות מסדרה EOS קיים מצב Sports (ספורט) בין מצבי ה-Special Scene. במצב זה, הגדרות החשיפה והמיקוד של המצלמה מותאמים אוטומטית לצילום נושאים בתנועה. מצב זה אמנם מספק תוצאות מעולות, אך תוכלו להרחיב את השליטה שלכם כאשר תרצו להיות יצירתיים יותר, ליצור אפקט מסוים או לשנות את ההגדרות כדי שיתאימו לנסיבות מסוימות, כגון צילום מרחוק של נושא בתנועה מהירה, ללא חצובה.

כדי לשלוט ישירות במהירות התריס, העבירו את המצלמה למצב עדיפות צמצם (Tv – ‏Time Value). במצב זה תוכלו לקבוע את מהירות התריס על ידי סיבוב של הגלגל הראשי או באמצעות מסך המגע שבו מצוידות חלק גדול מהמצלמות מסדרה EOS, ביניהן EOS R50 ו-EOS R8. המצלמה תקבע אוטומטית את הצמצם כדי ליצור חשיפה סטנדרטית. כדי לקבל שליטה מלאה, יש לעבור למצב ידני (M) ולבחור כל שילוב של הגדרות.

מהירות התריס הגבוהה ביותר שקיימת משתנה בין הדגמים, וגם לפי מצב התריס שנבחר, היכן שקיימת אפשרות בחירה – תריס מכני או תריס אלקטרוני. התריס המכני במצלמת Canon EOS עולה בדרך כלל ל-1/4000 שניות או 1/8000 שניות, בעוד שהצמצם האלקטרוני בדגמים מתקדמים של מערכת EOS R ללא מראה יכול להיות מהיר בהרבה – ולהגיע עד 1/64,000 שניות ב-EOS R3. מהירות התריס הגבוהה ביותר שנקבעת באופן אוטומטי היא 30 שניות. לחשיפות ארוכות יותר, למשל ללכידת זיקוקים או לצילום שבילי אור, יש לבחור במצב Bulb. במצב זה, התריס נפתח כאשר לוחצים על לחצן הצמצם, ונשאר פתוח עד שלוחצים עליו שוב.

כדי לבחור מהירות תריס חשוב לזכור שני דברים: האם היא מספיקה כדי למנוע טשטוש עקב רעד מצלמה כאשר מצלמים ללא חצובה ובאיזו מהירות נע הנושא.

מהירות התריס הנדרשת כדי למנוע רעידות מצלמה תלויה במספר גורמים, כולל מידת הרוח והשימוש בעדשה או במצלמה עם ייצוב תמונה מובנה. אבל הגורם החשוב ביותר הוא אורך המוקד של העדשה. ככל שמגדילים את דרגת הזום, כך רטט המצלמה יהיה מורגש יותר.

כלל אצבע שעוזר למנוע בעיה זו הוא לנסות להשתמש במהירות תריס השווה לאחד חלקי אורך המוקד בפועל או גבוהה יותר. לפיכך, עם עדשת 50 מ"מ, מומלץ להשתמש במהירות של 1/50 שנ' ומעלה ואילו עם עדשת 200 מ"מ רצוי לצלם במהירות של 1/200 שנ' לפחות. לאחר מכן, צריך להביא בחשבון גם את מהירות תנועת הנושא – המשך קריאה.

מהירות התריס הדרושה להקפאה של תנועת הנושא תלויה במרחק שלו מהמצלמה, בכיוון התנועה ובמהירותה, אך רוב הסיכויים שיהיה עליכם להשתמש במהירות תריס גבוהה ממה שאתם משערים. מהירות תריס של 1/250 שנייה תקפיא נושא בתנועה איטית, כמו אדם שהולך, אבל תצטרך להגיע עד 1/1000 או אפילו 1/4000 שנייה לצילומים חדים של נושאים מהירים יותר כמו מעוף ציפורים ומכוניות מירוץ. ייתן שיידרש להגדיל את ה-ISO כדי לשמור על חשיפה נכונה במהירויות תריס גבוהות יותר, במיוחד כאשר מצלמים אירועי ספורט או בעלי חיים בטבע.

הקפאת תנועה עלולה לגרום לתמונה להיראות סטטית מדי. תמונות של נושאים בתנועה נראים לרוב דינמיים יותר כאשר הנושא חד והרקע מטושטש. כדי ליצור אפקט זה, בחרו במהירות תריס אטית דיה כדי ליצור טשטוש מסוים והניעו את המצלמה יחד עם הנושא, תוך שמירה על אותה מהירות תנועה. שיטה זו נקראת עיקוב (panning) – מידע נוסף במדריך השימושי שלנו לעיכוב.

כאשר מצלמים וידאו, כלל אצבע שימושי הוא להגדיר מהירות תריס של סביב 1/2R, כאשר R הוא קצב הפריימים שבו מצלמים. לדוגמה, אם מצלמים ב-4K 60p באמצעות Canon EOS R10, מהירות התריס האידיאלית היא בערך 1/125 שניה – קצת יותר מפי שניים מ-60 פריימים לשנייה. הדבר מונע טשטוש כתוצאה ממהירות תריס איטית מדי, אבל מונע מהצילומים להיראות קטועים, כפי שהיה קורה במקרה של מהירויות תריס גבוהות יותר.

אפשר להשתמש בחשיפה ארוכה יחסית – מהירות תריס איטית, יותר משנייה, למשל – כדי לטשטש תמונה בכוונה או לטשטש רק את הרכיבים הנעים בתוך סצנה חדה אחרת. עם זאת, כדי למנוע חשיפת יתר של התמונה, יהיה עליכם להשתמש בצמצם סגור יותר (מספר f גבוה יותר, כגון f/16 או f/22), במספר ISO קטן יותר או במסנן ND (דחיסות נייטרלית) כדי להגביל את כמות האור הנכנסת למצלמה. כעת תוכלו להניע את המצלמה בזמן החשיפה (ובכך תגרמו לטשטוש של כל התמונה) או להשתמש בחצובה כדי לייצב את המצלמה, כך שרק החלקים הנעים של הסצנה יטושטשו. נסו את הטכניקה השנייה כדי לרכך מראה של גלים או מים זורמים בצילומי נוף, או כדי לטשטש כלי רכב נעים וקהלי אנשים בצילומים עירוניים.

לחשיפות ארוכות מ-30 שניות, השתמשו במצב Bulb. בחלק ממצלמות Canon קיים מצב B בחוגת בחירת המצבים ואילו במצלמות אחרות יש תחילה לעבור למצב M (ידני) ורק אז לגלול דרך מהירויות התריס עד להצגת שהאפשרות BULB. טיימר בשלט רחק או שלט רחק בחיבור חוטי עשויים לסייע במניעת הרעד כתוצאה מלחיצה על כפתור החשיפה. אפשר גם להשתמש באפליקציה Canon Camera Connect כדי לשלוט במצלמה מרחוק באמצעות הטלפון החכם.

הבנת מהירות התריס והדרך לשלוט בה תאפשר לך להפיק את המרב מהמצלמה ומהעדשה ותעזור לך לצלם תמונות נהדרות בכל פעם.


נכתב על-ידי מרקוס הוקינס ופיט וולינסקי