שפר את הקומפוזיציה של צילומיך

אחד הדברים היפים בצילום הוא המרחב שיש לך לחופש יצירתי ולביטוי רגשי. ייתכן שהצורך בציות למערכת כללי קומפוזיציה בצילום נראה מגביל במידת מה. עם זאת, ידיעת עקרונות אחדים ופשוטים בקומפוזיציה של צילום יכולה לסייע להציג את נושא הצילום במיטבו ולהפיח רוח חדשה בסצנות כך שייראו באמת כפי שהתכוונת.

ברגע שתלמד את יסודות הקומפוזיציה והסידור של צילומים, תוכל ליישם אותם באופן אינסטינקטיבי ולמצוא את הסגנון האישי שלך – ואולי אפילו להפר את ה'כללים' מדי פעם.

נציג כאן עשר טכניקות של קומפוזיציה בצילום ונדון כיצד כל אחת מהן מסייעת לאזן את אופן סידור האלמנטים בתמונות שלך ומאפשרת להנחות את מבטו של הצופה בתחומי המסגרת.

• חוק השלישים
• פילוס
• מסגור
• קווים מנחים
• צילום מזוויות שונות
• משולשים
• יחס הזהב
• מינימליזם וחלל שלילי
• כיוון לפלטפורמה שברשותך
• הפרת הכללים

מיקום הנושאים במרכז המסגרת יכול להיות אפקטיבי במצבים מסוימים – נושאים פשוטים כגון דיוקנאות, שבהם רק הפנים מוארות והרקע כהה בהרבה, מתאים במיוחד לקומפוזיציה מרכזית. עם זאת, קומפוזיציות אסימטריות יעניקו תחושה תוססת ודינמית יותר. החלת כלל השלישים על הצילום על ידי מיקום הנושא בשליש הימני או השמאלי של המסגרת, תיצור בדרך כלל תמונה מעניינת ומצודדת יותר.

מצלמות רבות, כגון Canon EOS R System מצלמות כגון EOS R50, EOS R10 וגם EOS R7, כוללות את האפשרות להציג רשת 3×3 בעינית או במסך ה-LCD האחורי. טכניקת קומפוזיציה שימושית היא מיקום נקודת העניין באחת מנקודות החיתוך של הקווים האופקיים והאנכיים.

קווי רשת גם הם דרך שימושית לבדוק שהאופק מפולס. מצלמות רבות יכולות להציג פלס אלקטרוני על המסך, אשר משנה את צבעו מאדום לירוק כאשר המצלמה ישרה. מצלמות מסוימות של Canon הכוללות פונקציית ייצוב תמונה מובנית (IBIS‏), כגון EOS R7, כוללות גם תכונת פילוס אוטומטי. כאשר הפונקציה מופעלת, היא מתאימה את מיקום החיישן באופן אוטומטי כדי להתחשב בכל הטיה קלה, והתוצאה – תמונות ישרות.

ה-EOS R50 ו-EOS R7 כוללות גם פונקציית פילוס אוטומטית במצב Movie IS שיכולה ליישר אוטומטית קטעי וידאו נטויים אופקית.

כמובן, ניתן גם לסובב פיזית את המצלמה בזווית כדי להשיג קומפוזיציות מעניינות. הטיה מכוונת זו נקראת לעתים קרובות 'זווית הולנדית' או 'זווית גרמנית', והיא משמשת בסרטים עלילתיים ליצירת מתח או תחושת אי-התמצאות – לכן כדאי להמעיט בשימוש בה ולבחור זווית כזו שתבטיח כי התמונה לא תיראה מקרית. אם צילום אחד יהיה נטוי שמאלה, נסה לצלם את הבא בהטיה ימינה. אפשר להשתמש בשיטה זו כדי להעביר את הדריכות וההתרגשות הנלווים לסיור חקר בעיר חדשה, למשל. זוהי דרך מצוינת להגדיל את המגוון בתמונותיך, והתוצאה תיראה נפלא כשתדפיס אותן. באפשרותך גם לשנות את יחס הגובה-רוחב במצלמה לכדי ריבוע כדי ליצור הומוגניות – וכך אנו מגיעים לנושא המסגור (Framing) והחיתוך (Cropping).

בעת הצילום, הבא בחשבון את אופן המסגור של הנושא. שימוש בפתח או חלון הוא בחירה טובה, שכן כך נוצר גבול טבעי שמסייע למקד את תשומת הלב בסצנה שבתוכו. תוכל להשתמש בפתח של בית מלון או דירה כדי למסגר נוף של עיר, למשל. עדיף שהחלון או הדלת יהיו פתוחים, כדי למנוע השתקפויות בשמשה.

ניתן גם ליצור מסגרת יעילה על ידי חיתוך לצורך בידוד אלמנטים. באפשרותך להשתמש ביישום Canon Camera Connect כדי להעביר תמונות מהמצלמה לטלפון לצורך עריכה, או לערוך אותן במחשב באמצעות תוכנה כגון Digital Photo Professional של Canon, או לחתוך את התמונה בעת הדפסה באמצעות אחד מיישומי ההדפסה של Canon.

הקדש זמן כדי להתנסות בחיתוכים שונים. בצילומי נוף, נסה חיתוך פנורמי כדי ליצור תמונה רחבה. גם הדפסה של מספר תמונות בשורה תעניק אפקט פנורמי אם קיים רצף מעניין.

קווים הם כלי חשוב מאוד לבניית קומפוזיציה, מהסיבה הפשוטה שיש לנו רצון אינסטינקטיבי לגלות לאן הם מובילים. כשמסתובבים בחוץ, אפשר לראות קווים בכל מקום – שבילים, נהרות, חומות, גדרות, פסי רכבת או סימוני כבישים, ואת כולם תוכל לשלב בתמונות שלך.

שימוש בקווים הפיזיים כאלמנטים של קומפוזיציה כדי להוביל את העין דרך הסצנה לעבר נקודת המוקד שנבחרה היא כנראה הדרך היעילה ביותר לשלב קווים מובילים בתמונות. יש למקם את המצלמה בנקודת תצפית מתאימה כדי ללכוד את הקווים הטבעיים שבסצנה, והמשמעות היא לפעמים לעלות למקום גבוה או לרדת למקום נמוך כדי להעצים את האפקט. מצלמה עם מסך LCD בעל זווית משתנה הניתן להטיה מלאה תסייע לך למסגר את התמונה בעת צילום מזוויות חריגות.

מומלץ גם להתחשב בכיוון שאליו נעים הקווים ובאפקט שאותו מנסים להשיג. קווים מתכנסים הם כלי יעיל להעברת תחושה של מרחק וקנה מידה. קווים אופקיים משקפים את האופק, ולכן יכולים להעניק לתמונה אפקט מרגיע, בעוד שקווים אנכיים יכולים ליצור מתח. קווים אלכסוניים העולים משמאל למטה בכיוון ימין למעלה, נושאים את העין על פני סצנה, כי כיוון הקריאה המקובל ברוב התרבויות המערביות הוא משמאל לימין. הפעל את תצוגת ה-3×3 + אלכסונים, אם קיימת במצלמה, כדי לסייע ביישור קווים אלכסוניים ולהוביל את עין הצופה דרך המסגרת.

קווים מובילים קיימים לעתים קרובות בעת צילום חוץ, בסביבות טבעיות ובאזורים בנויים כאחד, זהו אחד האמצעים הטובים ביותר לקבלת קומפוזיציה מוצלחת בצילום נופים עירוניים ונופי טבע.

לעתים קרובות מדי, התמונות מצולמות מגובה עיניו של האדם המצלם, אך מדוע להסתפק בכך כשעומדות לרשותך נקודות מבט יצירתיות יותר על ידי מיקום המצלמה נמוך יותר או גבוה יותר. כשילדים מצלמים, התוצאות מראות נקודת מבט שונה על העולם – מבנים, עצים, צמחים ואנשים נראים גדולים בהרבה בצילום ממצב נמוך יותר. אם המצלמה שלך מצוידת במסך בעל זווית משתנה או באפשרות חיבור לסמארטפון באמצעות Wi-Fi, אפשר לבצע בקלות צילום בגובה הקרקע מנקודת מבט יוצאת דופן.

בעיר שבה בניינים גבוהים רבים, נסה להשתמש בעדשה רחבת זווית וכוון אותה כלפי מעלה בכיוון השמיים. השתמש במצב של עדיפות צמצם (Av) ובחר במפתח צמצם של f/8 או f/11. לאחר מכן, כשהמצלמה מכוונת לשמיים, מסגר את הסצנה כך שהבניינים יתכנסו כלפי מעלה. כיוון שתמונות כאלה כוללות לעתים קרובות מגוון רחב של צללים והדגשות, ייתכן שיהיה עליך להתאים את הבהירות באמצעות פיצוי חשיפה או לנסות מצבי מדידה שונים – חשיפה לחזית באמצעות מדידה נקודתית, למשל, או להשגת איזון באמצעות מדידת אומדן. תוכל להיעזר גם בפונקציית HDR של המצלמה.

באופן דומה, נקודת מבט גבוהה יותר מראשי בניינים או כשהמצלמה מוגבהת מעל הראש שלך, מאפשרת לקבל תוצאה טובה, עם מבט כולל (פשוטו כמשמעו) של הסצנה או ההתרחשות.

בניית הסצנה מתוך מחשבה על משולשים יכולה לסייע ביצירת תמונות מעניינות יותר מבחינה חזותית. נסה לצלם את קצות הרחוב הנמוגים במרחק, ואת המקטעים המשולשים שנוצרים בצד המסגרת.

משולש יכול להוסיף תנועה חזותית לדיוקן הודות לשני הקווים האלכסוניים והקו אופקי שלו. אפילו בצילום דיוקן סטטי יחסית של אדם ליד שולחן, נסה לבקש מהמצולם להזיז את זרועותיו כך שתיווצר צורה משולשת – מרפקים מרוחקים זה מזה והידיים תומכות בסנטר. כך תיראה הקומפוזיציה מהנה יותר מבחינה אסתטית.

השימוש ביחס הזהב (או ספירלת פיבונאצ'י) רווח מאוד באמנות, באדריכלות ובעיצוב ומאפשר ליצור פרופורציות וקומפוזיציות אסתטיות. יחס זה נקרא על שמו של מתמטיקאי איטלקי הידוע גם בשם ליאונרדו פיבונאצ'י, אשר שזיהה, בערך בשנת 1200 לספירה, רצף מספרים עולים שהיחס ביניהם שכיח מאוד בטבע – בדפוסים הספירליים של קונכיות, בדפוסי הצמיחה של צמחים ובפרופורציות של גוף האדם.

הרעיון הוא השגת קומפוזיציה בולטת ונעימה לעין על ידי יצירת מסגרת הכוללת קו אשר מנחה את הצופה לאורך נתיב לולייני אל הנושא הראשי. נסה למקם את תחילת הספירלה בפינת המסגרת וכלול בתמונה חלק גדול ככל האפשר של העקומה, כדי לאפשר לעין לעקוב אחריה לאורך כל הדרך בשטח התמונה. אפשר ליישם את העיקרון התיאורטי בתמונות רבות ושונות – נופים, דיוקנאות ועוד. השתמש בעדשת זווית רחבה כדי ללכוד את מלוא המאפיינים האדריכליים הגדולים, כגון גרמי מדרגות, או השתמש בעדשת מאקרו כדי להתמקד בצורות ספירלות קטנות בטבע.

ייתכן שהדבר נראה מנוגד לאינטואיציה, אך שימוש בקומפוזיציה מינימלית יכול להגדיל למקסימום את האימפקט של תמונה. קומפוזיציות מינימליות מתמקדות בפשטות וכוללות מעט מאוד אלמנטים, אך בכל זאת מעניקות עומק לתמונות ומעוררות מחשבה. האפקט מושג על ידי חיתוך פרטים מיותרים ומיקוד תשומת הלב של הצופה בחלק מסוים של המסגרת.

יצירת קומפוזיציות מינימליות ופשטניות עשויה להצטייר כמשימה קלה ופשוטה, אך עלולה להיות קשה מקומפוזיציה עמוסה יותר, מכיוון שנדרש למצוא בה דרך להסיר אלמנטים לא רצויים והסחות דעת חזותיות מבלי שתמונה תצא משעממת.

דרך מצוינת להתנסות ראשונית עם קומפוזיציות מינימליות היא להציב נושאים מול חלל 'שלילי' או 'ריק'. צילום בקתת חוף על רקע שמיים וחוף, למשל, יעשה שימוש בניגוד חזותי כדי להציב את הבניין מול שני חללים פתוחים שליליים – החוף והים – ולמקד את העין בבקתה. רקע לא ממוקד בתמונת דיוקן – שנוצר באמצעות פתיחת צמצם רחבה (מספר f נמוך), או צילום בעדשת טלפוטו, או שניהם יחד – יוצר גם חלל שלילי שמסייע להבליט את הנושא.

דרך נוספת להשגת קומפוזיציה מינימלית היא התמקדות בצורות. זהה צורה או שתיים או דפוסים גיאומטריים בתוך המסגרת ונסה לבודד אותם, למשל באמצעות חלל שלילי.

חלל ריק יכול גם להוסיף תחושה של תנועה. אם יש מקום ריק לפני נושא, הנושא נראה כאילו הוא נע לתוך המקום הזה או עומד לעשות זאת. מקום ריק מאחורי הנושא יכול ליצור את הרושם שהנושא נע כה מהר עד כי הוא עומד לפרוץ מתוך המסגרת.

חשוב להביא בחשבון את אופן ההצגה של התמונות והסרטונים שלך. אם אתה מצלם, למשל, עבור פלטפורמות ספציפיות של רשתות חברתיות, ייתכן שהיחס רוחב-גובה האנכי של התמונה הסופית יצטרך להיות 4:5 או 9:16, בהתאם לפלטפורמה. אם אתה מצלם סרטון עבור YouTube, ייתכן שתרצה כיוון של 16:9 לרוחב, כדי ליצור מראה של סרט קולנוע.

מצלמות מסוימות מסדרה Canon EOS R System – כגון EOS R6 Mark II, EOS R50 וגם EOS R8 – יכולות להציג סמני גובה-רוחב עבור היחס שנבחר, וכך אפשר למסגר את הסצנה בצורה נאותה. המסגרת המלאה עדיין מוצגת, אך הסמנים מראים היכן היא תיחתך, וכך תוכל להבטיח שהצילום יכלול את הפרטים הדרושים – בממד האופקי ובממד האנכי כאחד.

חוקים נוצרו כדי שיפרו אותם, ולכן לאחר שהצלחת להבין את טכניקות הקומפוזיציה שהוצגו, נסה אפשרויות חדשות בלתי מוכרות. אם אתה מצלם אדם רץ, למשל, כלל הקומפוזיציה המקובל הוא להשאיר שטח ריק לפני הרץ. עם זאת, השארת שטח ריק דווקא מאחורי הרץ עשויה לרמוז שהוא בורח ממשהו במקום לרוץ לעבר משהו. מיקום הנושא בחלקים שונים של המסגרת יכול לשנות את הסיפור שאתה מעביר בתמונה.

חפש תמונות עם קומפוזיציות לא שגרתיות, כגון נופים עירוניים אנכיים, גלה מדוע הן מוצלחות ונסה בעצמך וריאציות אחדות. הדבר יסייע לך לפתח סגנון אישי ולהשיג את האפקט היצירתי הרצוי לך. נוסף לכך, זה ממש כיף!

נכתב על ידי פיטר וולינסקי