לעתים קרובות מארק שואב השראה לרעיונות ובניית קונספטים מצלמים מפורסמים אחרים. "אני מקבל המון השראה מתחרויות ופרסים, ומתעמק בפרופיל של האמנים המעורבים," הוא אומר, "במיוחד צלם הטבע של השנה בלונדון, אנגליה."
השלב הבא הוא מציאת המיקום הנכון. השתמש בידע שלך על האזור כדי לאתר מיקומים סבירים עבור בעלי החיים המועדפים עליך ותמשיך לחזור לשם. "צריך ללכת מדי יום, כי בפעם הראשונה ייתכן שלא תראה שום סימן להימצאותם של בעלי החיים," מסביר מארק. "אבל בדרך כלל אם תלך שלושה ימים רצופים, תוכל לאתר משהו."
לאחר שמצאת מיקום, צריך לחשוב על תאורה. "אם אתה רוצה להאיר רק את בעל החיים, עליך לצלם במהירויות תריס של בערך 1/100," אומר מארק. "אבל אם אתה רוצה לתפוס גם חלק מהסביבה, יש להגדיר את המצלמה לחשיפה ארוכה."
ההתנסות במהירויות תריס ארוכות יותר לא חייבת להיות בחירה פרקטית בלבד. אם מצאת את עצמך בעיר עם תנועת כלי רכב, או שאפילו יש לך פנס בהישג יד - זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת לשחק עם שבילי אור.
"אם אתה משתמש בתאורה טבעית, או בפנס קבוע, תצטרך להשתמש במהירויות תריס ארוכות יותר ולעבוד עם הצמצם הרחב ביותר שאפשר תוך שמירה על האיכות," אומר מארק. "אם אתה משתמש בתאורה מלאכותית, צריך להגדיר את המצלמה ל-1/100 בערך. לכל הפחות זה חייב להיות מתחת ל-1/250 כדי לעבוד בסנכרון עם המבזק."
לעדשה כמו Canon RF 50mm F1.8 STM יש צמצם רחב המתאים באופן אידיאלי לסוג זה של צילום.
פריט אחד בערכה שמארק אוהב להשתמש בו הוא מפזר אור, בייחוד כאשר מדברים על עבודת מאקרו. "כשאני מצלם צפרדעים, קרפדות או סלמנדרים, העור שלהם יכול להיות רטוב מהסביבה," הוא מסביר. "זה יכול ליצור השתקפות לא טבעית, כדאי להצטייד במפזר כדי לרכך את האור."
"כשמדובר במפזרי אור - כמה שיותר גדול, יותר טוב, אבל מכיוון שזה היה צילום מאקרו והחיות שעליהן דיברנו הן יצורים קטנים, לא חייבים מפזר אור גדול במיוחד," הוא אומר.
אם אין לך מפזר אור, אפשר אפילו לאלתר ולהשתמש באובייקט אחר כמפזר אור, או להכין בבית אחד מנייר. "קניתי אחד באינטרנט לפני שנים, אבל במקרים מסוימים כשהוא לא עליי, השתמשתי בדבר הזה ששמים על שמשת הרכב כדי להגן מאור השמש בקיץ. מה שחשוב זה לרכך את אור הפנס, אז צריכים משהו שירחיב את האור," מסביר מארק.