שליטה בחשיפה

כדי להבין את החשיפה, מועיל לחשוב על המצלמה שלך ככלי לאיסוף אור. חשיפה היא פשוט כמות האור שאנו מכניסים פנימה. אם נכניס מעט מדי אור, התמונה תהיה כהה, או בתת-חשיפה. עם יותר מדי אור היא תהייה בהירה מדי, או בחשיפת יתר.

אור הסביבה מקפיץ אובייקטים ומשטחים בסצנה והעדשה שלך מתעלת אותו דרך המצלמה אל החיישן – דבר היוצר את התמונה. במצב אוטומטי או מצב סצנה, מצלמות Canon מעולות לקביעת כמות האור המיטבית לקבלת חשיפה מאוזנת, מצד שני נוכל לקבל חופש יצירתי גדול יותר אם נשלוט בכמות האור בעצמנו.

ישנם שלושה גורמים שמאפשרים לנו לשלוט בחשיפה, והם מכונים גם 'משולש החשיפה'. ראשית, ישנו הצמצם, שהוא בגודל הפתח בעדשה המאפשר כניסת אור ונמדד כמספר f.

לכל עדשה יש טווח של הגדרות צמצם, ממספר גדול למספר קטן. צמצמים פתוחים לרווחה מובעים באמצעות מספרים קטנים, כגון f/2.8, ומאפשרים לכמות גדולה יותר של אור לעבור כדי ליצור עומק שדה שטוח יותר (טשטוש רב יותר לפני ואחרי נקודת המיקוד שלכם). צמצמים קטנים (סגורים יותר) מובעים באמצעות מספרים גדולים יותר, כגון f/16, ומאפשרים לכמות קטנה יותר של אור לעבור כדי לקבל אזורים ממוקדים נרחבים יותר – מהרקע הקדמי ועד לרקע האחורי.

הגורם השני במשולש החשיפה שלנו הוא מהירות תריס, כלומר משך הזמן שאנו מאפשרים לאור לפגוע בחיישן. כמו מים שעוברים דרך ברז, ככל שנשמור על התריס פתוח יותר, כך עובר יותר אור.

מהירות תריס גבוהה (חיישן פתוח לזמן קצר) יכולה להיות שימושית לצילום תנועה במהירות גבוהה, בעוד שמהירות תריס נמוכה (חיישן פתוח לאורך זמן) יכולה לשמש לאפקטים יצירתיים של טשטוש תנועה, כגון שובלי אור או ציור באור.

הגורם השלישי במשולש החשיפה שלנו הוא ה-ISO. הוא מאפשר לנו להתאים את מידת הרגישות של החיישן לאור. ISO נמוך יותר, למשל ISO100, מביא לתמונות באיכות טובה יותר. ISO גבוה הופך את החיישן לרגיש יותר, כך שנדרש פחות אור לחשיפה נכונה. אולם הפשרה כאן היא 'רעש' מוגבר בתמונה, וב-ISO גבוה מאוד איכות התמונה תתחיל להיות מושפעת מכך.

ככלל, עדיף להשתמש ב-ISO הנמוך ביותר האפשרי, אך למצלמות Canon המודרניות יש ביצועי ISO גבוהים מהמובילים בסוגם, כך שתוכל לצלם גם בערכים מעל ISO1600 – ועדיין לצלם תמונות מפורטות להפליא בתנאי תאורה ירודים.

שלושת גורמי המפתח בחשיפה שלנו – מספר הצמצם, מהירות התריס וערך ה-ISO – פועלים במשולב. כלומר, כשאתה משנה גורם אחד עליך לאזן אותו באחר אם ברצונך לשמור על אותה רמת חשיפה, או לאפשר למצלמה לפצות על כך. כלומר, יהיה מועיל לחשוב עליהם כעל שלוש הצלעות של משולש. אם תשנה את אחת הצלעות, אחת או שתי הצלעות הנותרות צריכות להתאים עצמן, אלא אם אתה מנסה באופן מכוון להגדיל או להקטין את רמות החשיפה.

לדוגמה, הגדלת מהירות התריס כדי להקפיא תנועה מהירה עלולה לגרום לתת-חשיפה. כדי לפצות על כך עליך לפתוח את הצמצם. באופן דומה, סגירת הצמצם כדי למקסם את המיקוד מהחזית לרקע תדרוש הפחתה של מהירות התריס או הקטנת ה-ISO. אם תתחיל לחשוב על חשיפה בצורה זו תבין במהרה שיש שילוב רחב של הגדרות שיביאו לתמונה עם חשיפה דומה, והחופש היצירתי לבחור את השילוב הנכון לנושא או לסצנה שלכם.

מצלמת ה-Canon שלך מסייעת כך שהיא מציעה מספר מצבי חשיפה שמאפשרים לך לשנות את משולש החשיפה בדרך זו או אחרת. במצב תכנות (P), אתה שולט ב-ISO והמצלמה בוחרת גם את מהירות התריס וגם את הצמצם. במצב עדיפות תריס (Tv) תוכל לשנות את מהירות התריס תוך מתן אפשרות למצלמה שלך לבחון את החשיפה הכוללת. באופן דומה, במצב עדיפות צמצם (Av) אתה קובע את מספר ה-f והמצלמה מגדירה את מהירות התריס הנכונה. באפשרותך לבחור במצב ISO אוטומטי או לבחור להגדיר את ה-ISO בעצמך. במצב ידני (M) ניתן להגדיר כל שילוב של צמצם, מהירות תריס ו-ISO שתרצה.

למצלמות עם מערכת EOS R יש בנוסף מצב גמיש (Fv), שמאפשר לך לעבור בין שליטה בצמצם, במהירות הצמצם, בפיצוי החשיפה וב-ISO באותו מצב. כאשר אתה משנה הגדרה אחת, יתר ההגדרות מתכווננות אוטומטית כדי לשמור על החשיפה הנכונה, דבר ההופך את בקרת החשיפה למהירה וקלה הרבה יותר.

ניתן להשתמש בחשיפה בדרך זו כדי ליצור אפקט מעניין. הכהיה של התמונות שלך תעמיק את הגוונים ותיתן לתמונות שלך אפיון של מצב הרוח, בפרט בצילום נוף. הגדלת החשיפה תבהיר את הצללים ותיצור תחושה מודרנית יותר.

תיחום חשיפה (exposure bracketing) מאפשר לך לצלם אותה סצנה בכמה חשיפות, ולבחור לאחר מכן איזה שילוב נותן את התוצאה הטובה ביותר. תוכל בחר בין ±1 ל-±3 דרגות בסולם החשיפה ולאפשר למצלמה לבצע את ההתאמות הנדרשות להגדרות שלך.

כאשר יש פחות אור ייתכן שתצטרך להשאיר את התריס פתוח למשך זמן רב יותר. לפעמים הדבר הכרחי, ולפעמים זו בחירה יצירתית של הצלם כדי לאפשר טשטוש תנועה בתוך הסצנה, אולי כדי לטשטש את תנועת המים או העננים. המצלמה צריכה להישאר דוממת לחלוטין, ולכן חצובה או משטח יציב חיוניים למניעת רעידות של המצלמה. אפילו לחיצה על כפתור הצמצם עלולה לגרום לבעיות, כלומר עדיף להשתמש בהפעלת התריס מרחוק באמצעות השלט הרחוק של Canon BR-E1, או דרך אפליקציית Canon Camera Connect בטלפון שלך להפעלת התריס מרחוק. האפליקציה גם מאפשרת לך לצלם חשיפות Bulb, דבר המאפשר לך לשמור את התריס פתוח למשך מספר דקות או יותר, מצב מושלם לצילום זיקוקים או כוכבים בלילה.

האתגר בצילום חשיפות ארוכות במהלך היום הוא קביעת מהירות התריס, כדי לאפשר מספיק התרחשות של תנועה. מהירויות תריס של יותר מכמה שניות הן הרצויות בדרך כלל, אז זכור לשמור על ערך ISO נמוך ועל מספר צמצם קטן. זה גם עוזר לצלם בתנאים מעוננים או מוצלים או בכל סוף יום כשהאור עמום יותר. לחלופין, השקיעו בפילטר שמורכב על קצה העדשה ומונע כניסת אור. מסנן צפיפות ניטרלית (ND) יפעל בצורה הטובה ביותר.

לאחר שליטה בחשיפה, ההזדמנויות היצירתיות הן אינסופיות. רוב המצלמות ללא מראה ומצלמות DSLR של Canon כוללות מצב חשיפה מרובה שמאפשר למזג יותר מפריים אחד. בהשראת טכניקת החשיפה המרובה מהימים בהם אותו פריים של סרט היה חשוף פעמיים או יותר, תכונה זו מאפשרת לך ליצור מגוון של אפקטים מדהימים.

מבין שלוש אפשרויות המיזוג במצלמה, מצב Additive דומה ביותר לטכניקת הסרטים ההם, מכיוון שהוא משלב את ערכי הבהירות כך שאזורים לבנים נשארים לבנים. בעת צילום במצב זה, חפש צורות נועזות, ניגודיות חזקה וצלליות בולטות.

בפעם הבאה שתוציא את המצלמה, תוכל להתנסות במשולש החשיפה ולראות בעצמך את השינויים שהוא יכול לעשות בתמונות שלך.

נכתב על ידי ג'יימס פיטרסון