לאלף את המרחבים הפראיי: חיפוש תמונת ההרפתקאות המושלמת בחיק הטבע

לא משנה אם מדובר בטיפוס צוקים, שיט בקיאקים באגם או שחייה במים פתוחים, פעילויות ספורטיביות בחיק הטבע מציעות שפע של הזדמנויות לצלמים בעלי אומץ ותעוזה.

זו בדיוק ההגדרה של אנה בלקוול היצירתית - הרפתקנית, צלמת, כותבת ומרצה בריטית שפורחת במצבים שדוחפים אותה מעבר לקצה. למעשה, היא בנתה לעצמה קריירה שלמה מצילום תמונות סטילס וסרטונים עבור מותגים מובילים בעולם הספורט בחיק הטבע, כולל Lowe Alpine ו-Peak UK. מעלליה עוצרי הנשימה כוללים מסע סולו רגלי באורך 1,600 ק"מ לאורך נתיבי הצליינות העתיקים בצרפת ובספרד, שיט קיאקים לאורך 4,000 ק"מ שחצה 11 מדינות וחמש ערי בירה וטיפוס לפסגת הר טובקאל, הפסגה הגבוהה ביותר בצפון אפריקה.

"במהלך אחת מההרפתקאות הראשונות שחוויתי, התחלתי לצלם ולכתוב בלוג, בעיקר כדי שחבריי ובני משפחתי יעקבו אחרי התקדמות המסע הארוך שלי", מסבירה אנה, בתשובה לשאלה כיצד הפכה את התחביב שלה למקצוע. "המשכתי לעשות זאת במשך מספר שנים, שיתפתי את ההרפתקאות שלי באינטרנט באמצעות תמונות ומילים וזה הלך והתבסס. במהרה התחלתי להרצות על ההרפתקאות שלי באירועים, פסטיבלים ועבור עסקים ובתי ספר. אחר כך התחלתי לפנות למותגים כדי לעבוד איתם בטיולים הבאים שלי, וצעד אחר צעד הצלחתי לצבור הכנסה מספקת מצילום, כתיבה, תיעוד מוסרט של הרפתקאות, הרצאות ותוכן ברשתות חברתיות כדי לעבוד בזה במשרה מלאה."

במסגרת טיול הקמפינג האחרון שלה, אנה יצאה עם בן זוגה, סאם והכלב שלהם, בילבו, לנופים הטרשיים של צפון דארטמור, אנגליה, כשהיא מצוידת ב-Canon EOS R6 ושתי עדשות – דגם Canon RF 24-105mm F4-7.1 IS STM ודגם Canon RF 50mm F1.8 STM. היא מספרת לנו מדוע היא אוהבת להתנתק מהכול, מה העצה הטובה ביותר שלה למסעות רגליים ארוכים במרחבים הפראיים ומגלה איך להיעזר בתמונות מרהיבות כדי לשתף את החברים והמשפחה בבית בהרפתקאות האהובות עליה.

אנה, סאם ובילבו החלו את המסע ברחבי צפון דארטמור בכפר בשם בלסטון, בגלל הגישה המצוינת משם לגבעות סלע הקרויות "טור". תצורות הסלע החשופות והגדולות האלה תמיד ריתקו וסקרו את אנה.

"זה היה אזור חדש לגמרי בדאטרמור עבורי, לכן התלהבתי מאוד. אתה צועד ברחבי כפר פסטורלי ומיד מוצא את עצמך באזור הביצות", לדבריה. "התחושה הייתה פראית ונידחת וזה בדיוק מה שרציתי.

"טיולים רגליים זו האהבה שלי", היא מוסיפה. "אני אוהבת לסחוב על הגב תרמיל כבד ולשוטט להנאתי. "המטרה היא לא להגיע מהר למקום מסוים, אלא להעריך באמת מקומות שלווים. "טיילנו, אחר כך בנינו אוהל ובילינו לילה בחיק הטבע."

המשיכה של אנה לטבע הפתוח נובעת מהאהבה של משפחתה לטיולים והליכות, וכן משורשיה השוודים. "אימא שלי של שוודית ואני חושבת שזה טבוע בתרבות השוודית לבלות זמן רב בחוץ ולהעריך את הסביבה הטבעית. בילדותי, נהגתי לטייל ולחקור רבות ובכל פעם שביקרנו בשוודיה, היינו שטים בקאנו, ישנים ואוכלים בשטח. אני חושבת שכבר מגיל צעיר, זה היה חלק בלת נפרד מחיי."

אנה נסעה עם בני לוויה לדארטמור, אבל בדרך כלל היא מטיילת לבד, כולל מסע סולו לאזור הארקטי בשוודיה בסתיו 2020 (ראו תמונה מימין למעלה). "עמוק בפנים, אני אוהבת מאוד לצאת לבד להרפתקאות כי זו חוויה יוצאת דופן,, היא מסבירה. "יצאתי ל-10 ימים ולא ראיתי אף לא טביעת רגל אחת. כשאתה לבד, אתה חייב להתמודד עם הרגעים הטובים והרעים. אם עובר עליך יום ממש מחורבן, אם אין לך מוטיבציה ואתה עייף ורעב, אתה האחראי היחיד לצאת מהמצב הזה. אבל כשאתה מסיים, אתה יודע שהצלחת להביא את עצמך מנקודה א' לנקודה ב' בשלום."

מצד שני, טיולים רגליים עם אדם נוסף יכולים גם לסייע בתחום הצילום. "הרבה יותר קל לצלם דברים כי מיד יש אובייקט לצילום", אומרת אנה. "זה נכון גם לבילבו, הוא האובייקט ברוב התמונות שלי. כשאתה רואה אדם או כלב בנוף, זה כמו הזמנה להצטרף, משהו שצילום נוף קלאסי לא יכול לעשות."

כשנשאלה מה קודם למה, האהבה לצילום או לטיולי הרפתקאות, אנה לא מהססת. "הצילום במקום הראשון", היא מדגישה. "סבא שלי היה צלם מעולה, בילדותי נהגתי לדפדף באלבומי התמונות שלו וככה נולדה האהבה שלי לצילום בגיל צעיר. קיבלתי את המצלמה הראשונה שלי בגיל 15 ולמדתי צילום בבית הספר. אבל לא צילמתי את ההרפתקאות הראשונות שלי. "רק אחרי כמה שנים התחלתי לשלב בין השניים."

מבחינת אנה, תיעוד המסעות שלה פירושו שמירה על גמישות, הסתפקות בציוד מינימלי ויכולת המצאה תוך כדי תנועה. מלבד נופים סוחפים, היא ממליצה לצלם או להסריט גם את הרגעים הקטנים, למשל, הרמת התיק על הגב, תיקון יתדות אוהל או התענגות כל ספל שוקו חם - רגעים שלדעתה, מעשירים מאוד את הסיפור החזותי שאתם מנסים לספר.

"אני אוהבת לספר את סיפור ההרפתקאות שלי", היא מסבירה. "לרוב אני נמצאת במקומות נידחים, לבד לגמרי, אבל האמת היא שאני אוהבת לחלוק וצילום זו פלטפורמה נהדרת להצגת החוויות האלה.

"בטיול הזה, במהלך 'השעה הכחולה', היינו נחושים מאוד לצלם את פנס הראש וללכוד את האדים שעולים מספל השוקו או מהמים שהרתחתי, כי זו הייתה דרך יצירתית לתעד את הרגע הזה ביום."

שימוש בתכונות כמו רצפי תמונות מהירים וניצול המערכת לייצוב תמונה בדגם Canon EOS R6 עם מסגרת מלאה ללא מראה אפשרו לאנה להסתדר במצבי תאורה חלשה למרות העובדה ששכחה את החצובה שלה.

"הייצוב ורזולוציה של 20.1MP ב'שעה הכחולה' היו מעולים כי האמת היא ששכחנו לקחת חצובה. מתברר שלא היינו זקוקים לה כי המצלמה התמודדה נהדר עם התאורה החלשה", לדבריה.

כחלק מהגישה של טיול במשקל קל, אנה בדרך כלל לוקחת רק עדשה אחת מגוונת מספיק גם לצילומי פורטרט וגם לצילום נופים רחבי ידיים, משימות שהעדשה Canon RF 24-105mm F4-7.1 IS STM מצטיינת בהן.

"אני אוהבת עדשה מהסוג הזה כי היא מאפשרת גמישות. עדשת ה-24 מ"מ הייתה מצוינת לצילומי תקריב של בילבו, אבל יכולתי גם לקבל קצת יותר דחיסה בחלק מהנופים. כשאני יוצאת להרפתקאות, הלך הרוח שלי הוא להצליח לעשות הכול עם עדשה אחת".

מציאת ערכה שעומדת בקצב של אנה ובתנאים הבלתי צפויים בהרפתקאות שלה היא משימה מאתגרת.

במהלך טיול הסקי האחרון שלה ברחבי האזור הארקטי של פינלנד, לדוגמה, הטמפרטורות צנחו למינוס 22 מעלות. "בטמפרטורות נמוכות כל כך, הכול קשה יותר, מהרכבת המגלשיים ועד עצירה להפסקות אוכל", היא מסבירה. "צילום תמונות הופך למבצע צבאי מבחינת היעילות, כדי שהידיים יהיו חשופות לקור כמה שפחות ואפשר יהיה לחזור לתנועה."

אבל אנה מתעקשת שזה שווה את המאמץ בשביל לתעד את הרגעים האלה.

"הדבר הכי טוב בצילומי ספורט בחיק הטבע הוא העובדה שהזיכרונות נשארים איתך לעד. אני עדיין מביטה בתמונות מההרפתקאות הראשונות שלי ואני זוכר בדיוק היכן הייתי, מה הרגשתי ועם מי הייתי. יש בזה עוצמה רבה.

"החיסרון בכל הנוגע להרפתקאות שאני יוצאת אליהן הוא שלפעמים יש לחץ להשיג תמונות מסוימות. יצאתי למסעות שבמהלכם חשבתי שאיהנה ממזג אוויר מקסים ואוכל להפיק תוכן מלא השראה בסביבות הרריות יפהפיות, ובעצם ביליתי 10 ימים תחת גשם זלעפות. מאתגר לצלם בתנאים כאלה, אי אפשר ללכת הביתה להחליף בגדים ולייבש את ציוד הצילום. אתה יושב באוהל ואין לך סיכוי למנוע מהחפצים להירטב. זו אחת מהסיבות שאני אוהבת את Canon, כי המצלמה שלי עמידה מאוד."

לאלו שלהוטים לצאת להרפתקאות בלתי נשכחות משלהם, אבל לא בטוחים איך מתחילים, אנה משתפת את העצה הבאה: "אם חוסר ביטחון הוא המכשול שמונע מכם לצאת להרפתקה, אל תתביישו להתחיל בקטן ולצבור אומץ לאורך זמן. לדוגמה, לילה של קמפינג עם חברים, אולי עם מישהו שקצת מבין בזה, או להתחיל בטיול יומי לבד במקום חדש, רק כדי להתרגל לטפל בכל בעצמכם. קורסים הם עוד דרך מצוינת לרכוש מיומנות ולהכיר חברים הרפתקנים חדשים. לסיום, אל תחששו לעשות טעויות. אפילו מקצוענים כמונו מפשלים לפעמים, אבל כל עוד אתם לומדים מזה, זה לא נחשב לכישלון".

בשורה התחתונה, הזינוק אל הלא נודע משתלם.

הרפתקאות הן עדיין אחת מהדרכים הכי טובות לאיפוס ומילוי מצברים, בעיניי. במיוחד הרפתקאות סולו, גם אם זה רק ליום אחד של טיול במקום חדש", מסכמת אנה. "אלה הטיולים שמזינים את היצירתיות והדחף שלי, אני זקוקה להם גם לו לא הייתי עובדת בזה."

נכתב על ידי לורנה דורקיל