גלה את עולם הנסתר של החרקים

"אם לומר את האמת, לפני שנכנסתי לצילום מאקרו, לא הייתי חובב גדול של חרקים," אומר הצלם הצרפתי פייר אנקה. "אבל כעת אני חושב שהם יצורים נפלאים, אם לוקחים את הזמן ועוקבים אחריהם מקרוב."

"בתחילת דרכי צילמתי נופים ודיוקנאות, אבל באחד הימים נתקלתי בסרטון וידאו של צלם אמריקני בשם תומס שאהאן, ושם קרה השינוי: פשוט התאהבתי בצילום מאקרו.

צילומי תקריב מדהימים עשויים להיראות כמשהו שרק צלמים מנוסים מאוד יכולים להפיק בעזרת הציוד היקר ביותר, אבל למעשה אפשר להגיע לתוצאות דומות גם בתקציבים נמוכים יותר. אפשר להתנסות במיקוד ממרחק קצר באמצעות עדשת הקיט עוד לפני שמשדרגים לעדשת מאקרו ייעודית.

אף על פי שעדשת מאקרו מאפשרת להגיע להגדלות מרשימות ביותר, עדשת זום רגילה יכולה למקד במרחק קצר מספיק כדי לאפשר לך לצלם חרקים גדולים.

"לצילומים מסוג זה, בחרתי במין גמל שלמה הקרוי Empusa," מסביר פייר. "אורכו 3‏ עד 4 ס"מ, ו הצלחתי למלא את הפריים באמצעות עדשת Canon EF-S 18- 55mm f/4-5.6 IS STM. האתגר הגדול ביותר הוא להצליח להתקרב די הצורך לחרק כדי לצלם את התמונה – אני ממליץ להתעורר מוקדם בבוקר, בשעות המוקדמות החרקים פחות פעילים."

העדשות EF-M 28mm f/3.5 Macro IS STM ו-EF-S 35mm f/2.8 Macro IS STM כוללות אביזר תאורה טבעתי מובנה, המאפשר להשיג אפקטי תאורה מעניינים ויצירתיים שבעבר היו מנת חלקם של צלמים מקצועיים בלבד.

כשיטה חלופית לשימוש במיקוד אוטומטי, פייר מצליח להגיע להגדלה מרבית על ידי סיבוב טבעת הזום לאורך המוקד הגדול ביותר, מעבר למיקוד ידני וסיבוב טבעת המיקוד עד למרחק המיקוד המינימלי. לאחר מכן הוא מזיז את המצלמה בעדינות קדימה ולאחור עד שהנושא ממוקד.

פייר מעדיף לצלם ללא חצובה, אבל חצובה עשויה להיות שימושית כשמצלמים מאקרו, שכן כל תזוזה של המצלמה מורגשת מאוד. "חצובות הן גדולות מדי ומפריעות. עדשת 18-55 מ"מ מתאימה מאוד לצילום ללא חצובה, משום שהיא קטנה מאוד ומייצב התמונה ממש שימושי."

עדשה קומפקטית וחדה במיוחד כדוגמת ה- Canon EF-S 60mm f/2.8 Macro USM יכולה להוות נקודת כניסה מצוינת לעולם המאקרו. היא מאפשרת הגדלה בגודל טבעי (‏×‎1) כאשר ממקדים אותה למרחק המינימלי האפשרי, והמשמעות היא שגודל הפרטים על חיישן המצלמה זהה לגודלם במציאות.

אחד הפרטים החשובים שצריך לזכור כשמצלמים מקרוב, הוא שעומק השדה דק במיוחד. שימוש במפתחי צמצם קטנים יותר, כגון f/11 ו-f/16, יגדיל את עומק השדה אך גם יקטין את כמות האור הנכנסת. וידרוש מהירויות תריס אטיות יותר, כך עלול לגרום טשטוש עקב תנועה של המצלמה או הנושא.

על מנת למנוע זאת, אפשר להגדיל את ה-ISO כדי לאפשר זמני חשיפה קצרים יותר. "במצלמת EOS 90D, אני יכול לעלות עד ISO2000 ללא שום בעיה. אבל חשוב להקפיד על חשיפה נכונה – אם תנסה להגדיל את החשיפה בזמן העריכה, תקבל כמות גדולה של רעש."

הערמת מיקוד היא טכניקה פופולרית שצלמי מאקרו משתמשים בה כדי להגדיל את עומק השדה. הדבר כולל צילום סדרה של תמונות זהות ושינוי ידני של מיקום המיקוד עבור כל תמונה. ניתן לשלב את אזורי המיקוד של כל תמונה בתוכנה כדי ליצור תמונה חדה יותר.

ה-Canon EOS 90D כוללת תכונה של תיחום מיקוד מובנה המאפשרת צילום אוטומטי עם עירוב תמונות מכמה מישורי מיקוד (focus stack)‏ Canon Digital Photo Professional . "זה קל כשאתה מנוסה," מסביר פייר. " אני בוחר מצב צילום של רצף מהיר, מכוון את המיקוד באופן ידני לחלק הקרוב ביותר של האובייקט ואז מזיז את המצלמה באטיות ומתקרב לחרק תוך ביצוע צילומים ברצף מהיר."

כאשר עובדים עם ערכים גבוהים כמו ×5, חשוב להקפיד על מיקוד מדויק, שכן כל טעות תוגדל באותו שיעור. כדי להבטיח את רמת הדיוק בצילום חרקים, פייר עוקב אחר התמונה בצג האחורי הגדול של ה- Canon EOS 90D. "אני יכול לעשות זום ידני ולראות בדיוק על מה אני ממקד," הוא אומר. "תחילה, אני מסובב את טבעת העדשה כדי לקבוע את שיעור ההגדלה, ואז אני מתקרב לנושא. כשאני רואה בצג שהמיקוד ממש מושלם, אני מצלם."

אפשר להתנסות בצילום מאקרו בעזרת צילום חפצים בבית, אתדוגמת השטיח או צמח בעציץ על אדן החלון, לפני שעוברים לצילומים מפורטים של חרקים.


נכתב על-ידי מרקוס הוקינס