גלה יצירתיות בצילום בוקה

המונח 'בוקה' הוא מילה יפנית שמשמעותה 'טשטוש' והיא משמשת לתיאור האזורים שאינם במיקוד בתמונה. ההגייה הרווחת של המילה 'בוקה' מתחרזת עם המילה OK באנגלית. האפקט הזה בולט במיוחד בתמונות שבהן מופיעים הדגשים רבים בהירים וקטנים, כמו פנסי רחוב בלילה. אבל לא מדובר רק הדגשים החזקים העגולים, המונח מתייחס גם לאיכות של חלקים מטושטשים בתמונה.

מהו צילום בוקה? צילום שכולל את האזורים המטושטשים האלה הוא אחד האפקטים האטרקטיביים ביותר שניתן להיעזר בהם בצילום. הוא מאפשר לנו להעלים עומס מסיח את הדעת ברקע, מושך את תשומת הלב לחלקים חשובים בתמונה והופך פרטים שאינם נחוצים לצבעים וגוונים קרמיים נעימים.

מסיבות אלה, אפקט הבוקה הוא אחד הטריקים הוויזואליים העוצמתיים ביותר במאגר של הצלם זה זמן רב. בימים אלה, טלפונים חכמים עם עדשה כפולה יכולים לחקות את הבוקה, אבל רק בעזרת תוכנה. העדשות והחיישנים הזעירים בטלפונים החכמים לא מאפשרים להשיג את העומק השדה הרדוד הנחוץ לקבלת אפקט בוקה טבעי. זהו אפקט אופטי שיכול להיווצר באופן טבעי רק עם עדשות מהירות וחיישנים גדולים שקיימים במצלמות ייעודיות, ואין דבר המשתווה למראה הדבר האמיתי.

מצלמות פורמט מלא כמו Canon EOS R8 ו-EOS R6 Mark II מושלמות לצילום בוקה, אבל גם גופים בפורמט APS-C כמו Canon EOS R100, ‏EOS R50, ‏EOS R10 ו-EOS R7 יכולים להפיק תוצאות טובות.

כאן נביט בכמה מטכניקות המפתח, מיומנויות מצלמה והערכה הדרושה כדי להפוך את התמונות לבולטות אף יותר באמצעות לכידת בוקה שובה עין.

• העדשות הטובות ביותר לאפקט בוקה
• הגדרות המצלמה הטובות ביותר לצילום בוקה
• כוונון המרחק
• הגדרת אורך המיקוד הטוב ביותר
• יצירת בוקה בחזית
• יצירת בוקה בווידאו
• כיצד להוסיף דגשי בוקה בוהקים
• יצירת בוקה בצורות מותאמות אישית
• צילום חי דומם עם בוקה

כדי לצלם בוקה שנראה אטרקטיבי יש צורך בעדשה 'מהירה' – כלומר עדשה עם מפתח צמצם מרבי רחב, באופן אידאלי f/2.8 או יותר (מספר f נמוך). זוהי אחת הסיבות העיקריות להוסיף עדשת פריים מהירה (אורך מוקד קבוע) לערכת הציוד, גם אם מדובר באורך מוקד מכוסה על ידי הזום הכלול בערכה.

עדשות מהירות עם אורך מיקוד של 50 מ"מ או יותר הן בדרך כלל המתאימות ביותר לצילום בוקה, מאחר שיותר קשה להפיק טשטוש רקע עם עדשות זווית רחבה. הסיבה לכך שהיא שבאורך מיקוד קצר מופק עומק שדה מוגדל בכל מרחק מיקוד ומפתח צמצם נתונים, כך שחלק גדול יותר מהסצנה, מהחזית ועד לרקע, יהיה חד ויתקבל פחות בוקה.

האפשרויות המובילות לעדשות בוקה משתלמות כוללות את Canon RF 50mm F1.8 STM ו-RF 85mm F2 MACRO IS STM. עם זאת, גם לעדשות זווית רחבה יש מה להציע. RF 35mm F1.8 MACRO IS STM וגם RF 24mm F1.8 MACRO IS STM מפיקות תוצאות טובות מאוד כשמדובר ביצירת אפקט בוקה בצילום מקרוב, מאחר שעומק השדה מצטמצם במרחקי מיקוד קצרים.

כשמדובר בתקריבים קיצוניים, אורך מיקוד קצר במיוחד מניב עומק שדה קטנטן, כך שיש יותר אפשרות להפיק אפקט בוקה. יכולות המאקרו 0.5x של עדשות RF 85mm F2 MACRO IS STM, ‏RF 35mm F1.8 MACRO IS STM ו- RF 24mm F1.8 MACRO IS STM מככבות. גם עדשת Canon RF 16mm F2.8 STM היא אפשרות מעולה למי שרוצים להתקרב מאוד לנושא הראשי של הסצנה ולבודד אותו על רקע מטושטש שהוא גם נרחב, הודות לעומק השדה המאוד רחב של העדשה. התכונה הזו מוסיפה עוד רכיב של יצירתיות לשילוב.

באופן כללי, עדשה שלה יותר להבי צמצם תניב בוקה עגול ונאה יותר, מכיוון שכל נקודת אור לא ממוקדת משקפת את צורת הצמצם. זה פחות חשוב אם מצלמים עם עדשה פתוחה לגמרי – כלומר עם מפתח הצמצם המרבי (מספר f הנמוך ביותר), כשהפתח יהיה עגול בכל מקרה – אבל זה לא תמיד יהיה המצב. כדי לדעת כמה להבים יש בעדשה שלך, אפשר לעיין במפרט של העדשה באתר של Canon. שבעה להבים ייצרו בוקה אטרקטיבי, אבל תשעה ייתנו תוצאה טובה עוד יותר. שתי עדשות המאקרו שהוזכרו קודם כוללות תשעה להבי צמצם, והעדשות האחרות כוללות שבעה להבים.

הכלי השימושי של Canon לבחירת עדשה מאפשר לך להתאים אישית את ההמלצות בנוגע לעדשות לפי המצלמה וז'אנר הצילום הרצוי.

לבחירת מפתח צמצם יש השפעה משמעותית על המראה של הבוקה בתמונות. ככל שהצמצם רחב יותר (כלומר, ככל שמספר ה-f נמוך יותר), עומק השדה רדוד יותר וכתוצאה מכך הרקע יהיה יותר מטושטש. נסה לצלם במצב 'עדיפות לצמצם' (AV) או במצב ידני ובחר צמצם רחב (מספר f נמוך).

במצב 'עדיפות לצמצם' אפשר גם להעביר את ה-ISO למצב 'אוטומטי', זהו מקום טוב להתחיל בו כדי לראות אם מהירות התריס מספיקה לצרכים שלך. לחלופין, במצב ידני (M) עם ISO אוטומטי תוכל להגדיר גם את הצמצם וגם את מהירות התריס ואז להניח למצלמה לקבוע את ה-ISO הנכון. המפתח כאן הוא לבחור צמצם רחב ומהירות תריס מהירה מספיק כדי לוודא שהאזורים בתמונה שנמצאים במיקוד יהיו חדים כאשר מחזיקים את המצלמה ביד (נסה משהו בסביבות 1/200 שניות).

הגדלת המרחק בין הנושא לבין הרקע תטשטש יותר את הרקע. גורם אחר הוא המרחק בין הנושא למצלמה. ככל שהעדשה קרובה יותר לנושא, עומק השדה רדוד יותר. זה אומר שאזורים ברקע ייצא מהמיקוד מהר יותר. כדי לטשטש חלק גדול יותר מהתמונה, קרב את הנושא למצלמה כך שהוא יהיה רחוק יותר מהרקע.

אורכי מיקוד ארוכים מניבים עומק שדה הדוק יותר, שמוביל להתחזקות של טשטוש הרקע. זו הסיבה שבגללה ניתן להשתמש ביעילות בזום טלפוטו כדי לבודד נושא ולהפוך את הרקע למטושטש וללא פרטים. לדוגמה, עדשת Canon RF-S 18-150mm F3.5-6.3 IS STM מניבה רקע בוקה מעולה אם משתמשים בה עם ערכי זום שקרובים למקסימום, גם אם מפתח הצמצם צר יותר באורך הזה. אם אתה רוצה להגביר את הטשטוש ולשפר את אפקט הבוקה, קח כמה צעדים אחורה והתקרב בעזרת הזום (או החלף עדשות) לקבלת אורך מוקד ארוך יותר.

בדרך כלל אנחנו חושבים על אפקט הבוקה כעל גורם אסתטי ברקע, אבל אפשר להשתמש בו בהצלחה גם בחזית המסגרת. על ידי יצירת קומפוזיציה שתכלול פריטים שאינם במיקוד בחזית, תוכל למשוך את העין לעבר הנושא החד. אפשר לעשות זאת על ידי קירוב המצלמה לעלווה או הורדתה לקרקע כדי למסגר את החזית המטושטשת. פרטים רכים כאלה מוסיפים לתחושת העומק בסצנה ומהווים דרך נהדרת להביא צבעים עזים ומטושטשים לקומפוזיציה.

העומק הוא חיוני גם בקומפוזיציה של וידאו, מכיוון שהוא מעניק לצופה תחושת כיוון בסצנה. הכללה של פרטים שאינם במיקוד בחזית וברקע של סצנה היא דרך נהדרת להדגיש את תחושת העומק ולמשוך את העין אל המסגרת. יותר מכך, דגשי הבוקה נראים נפלא בווידאו כמו שהם נראים בתמונות סטילס והיתרון הנוסף הוא שהם יכולים גם לנוע. פנסים קדמיים של מכונית, שרשרת אורות ונקודות אור בוהקות אחרות נראות יפות במיוחד כאשר מטשטשים אותן לנקודות בוקה בוהקות מנצנצות.

אחת הדרכים הבולטות ביותר לשלב בוקה בצילום הוא לכלול נקודות אור קטנות ובוהקות כנגד רקע כהה או בתאורה חלשה. זהו אפקט שובה עין שאפשר למצוא במצבים שונים, כגון שמש שמאירה דרך עץ, רחוב סואן לאחר רדת החשכה, רכיבה על מתקן צבעוני בפארק שעשועים או נרות על עוגה. אם ברצונך לנסות את האפקט בעצמך, נסה להשתמש בשרשרת אורות. מקם אותן ברקע של התמונה, בחזית או בשניהם. כאשר שרשראות האורות אינן במיקוד, הן יהפכו לעיגולי בוקה נאים.

כאשר אתה מצלם עם עדשה פתוחה לחלוטין (בצמצם המרבי), בתמונות יתקבל בוקה עגול, מכיוון שהפתח עגול. אחרת, צורת הבוקה נקבעת על ידי מספר להבי הצמצם בעדשה – בכלליות, ככל שיש יותר להבים, הצמצם יהיה עגול יותר בפתיחה ולכן הבוקה יהיה עגול יותר. למעשה, זה בעצם אומר שדגשי הבוקה הם עגולים או משושים – אם תרצה לראות מה תהיה צורת הבוקה, פשוט תוריד את העדשה מהמצלמה, החזק אותה מול אור והבט דרכה.

אבל למה לא לנסות משהו יצירתי ולשנות את צורת הבוקה? אפשר לעשות זאת על-ידי גזירת תבנית בכל צורה שהיא והצמדתה לקדמת העדשה. בסרטון וידאו זה, חתיכת קרטון פשוטה משנה את הבוקה לתפזורת של כוכבים ופתיתי שלג צבעוניים.

ראינו שנקודות אור שאינן במוקד יוצרות אפקט בוקה אטרקטיבי אם מצלמים עם הגדרות מתאימות. כך אפשר לסדר את הסביבה כדי לנסות וליצור בבית טבע דומם עם אפקט בוקה: הנח חפץ על משטח מראה ופרוס ברקע יריעת נייר אלומיניום מקומט (לא מקומט מדי – מספר קמטים יספיקו כדי לפזר את האור ולא רק לשקף אותו). הצב מנורה ביתית בזווית לעבר נייר האלומיניום והשתמש בפנס נוסף כדי להאיר את החפץ (השתמשנו בלוח LED, אבל גם מנורה רגילה תעשה את העבודה). מקם את המצלמה קרוב לנושא, הגדר אותה למצב 'עדיפות לצמצם' (AV), השתמש בצמצם רחב – באופן אידאלי בסביבות f/1.8 – וצלם מזווית נמוכה כדי ללכוד את אפקט הבוקה המטושטש הנפלא.


נכתב על ידי ג'יימס פטרסון ומתיו ריצ'רדס