דיגיטלי לאנלוגי: איך ההדפסה הוסיפה ממד נוסף לצילומי הטיולים יוצאי הדופן של קייטי אדוארדס

הצלמת והמשפיענית, קייטי אדוארדס, מציעה טוויסט יוצא דופן לצילומי טיולים: היא מתמחה בלכידת העולם דרך חלונות רכבת. היא נסעה אלפי קילומטרים ברחבי אירופה וארצות הברית, צילמה מאות אלפי תמונות ושיתפה תמונות נבחרות בחשבונות המדיה החברתית שלה באינטרנט ובצורה מודפסת בתערוכות.

לאחרונה היא לקחה איתה מדפסת תמונות Canon קומפקטית למסע ברכבת, כדי שתוכל להדפיס ולשתף תמונות "על המקום" עם אפליקציית SELPHY Photo Layout בטלפון החכם שלה, שאפשרה לה להעביר תמונות מהמצלמה שלה ולהדפיס אותן באופן אלחוטי דרך המדפסת הניידת, היא יכולה לקחת מיני אולפן צילום קומפקטי לכל מקום שאליו היא נוסעת. הרעיון היה שגם אם הצילומים שלה לוכדים רגעים חולפים, ההדפסים ישמרו אותם ויחזירו אותם לעולם הפיזי – כפיסות קטנות ומוחשיות של חוויה משותפת. כפי שהתברר, הפרויקט יצר חיבורים שקייטי לא צפתה מראש. זה מה שקרה.

הכול התחיל לפני כמה שנים. בכל פעם שקייטי, צלמת מקצועית, נסעה ברכבת לצילומים ברחבי בריטניה, באופן טבעי המצלמה שלה הייתה איתה, והתשוקה יוצאת הדופן שלה נולדה. "אחרי כחצי שנה", היא נזכרת, "התחלתי לצאת למסעות ייעודיים שהתמקדו בחלון הרכבת. התחלתי בנסיעה קצרה להולנד כי רציתי לצלם את הצבעונים מחלון הרכבת. משם זה התפתח.

"התחלתי לצאת לנסיעות ארוכות ברכבת באירופה כשבעלי ואני ניהלנו קשר מרחוק – הוא היה בגרמניה, ואני הייתי בבריטניה. עכשיו הרחבנו את זה לשאר אירופה ואנחנו מטיילים ביחד."

לפני זמן לא רב, קייטי השלימה מסע של 16,000 ק"מ ברחבי ארה"ב ברכבות Amtrak, מה שהוביל לתערוכת הדפסים בגלריה בלונדון. באפריל 2026, Interrail נתנה חסות לתערוכה של תמונות חלון הרכבת שלה שהציגה את הולנד בפריחה, שנערכה בתחנה המרכזית של אוטרכט.

"בהתחלה, מבחינתי, כל העניין היה לצלם תמונה אחת וללכוד רגע בלתי צפוי," מסבירה קייטי. "לפעמים מדובר בנוף, אבל למען האמת מדובר בפרטים לא שכיחים שאפשר לתפוס במהירות.

"כשנסעתי לאחרונה מבלגרד לסרייבו, תפסתי תמונה של נערה באמצע קפיצה על טרמפולינה – היא באוויר, פשוטו כמשמעו, מנופפת והיא ממש על קצה הפריים. חלפתי על פני מאות גינות אחוריות וטרמפולינות, וזה היה ברשימת המשאלות שלי לדברים שאני באמת רוצה שיקרו. והרגשתי שמחה מדהימה. חלק מההנאות הגדולות ביותר שאני מרגישה הן כשהצלחתי להוציא משהו בלתי סביר מחלון הרכבת. וזה כמעט יותר מספק כשמשהו נמצא ממש בקצה הפריים, כי זה כמעט לא הצליח."

אבל זה לא נגמר שם. "גיליתי שהרכבת מתפקדת כמו עגלת צילום מושלמת – כשמצלמים במצב צילום רציף ואז מחברים את כל התמונות שצולמו דרך החלונות, מתקבלות פנורמות ליניאריות עצומות." זו לא הייתה התוכנית, אבל זה ממש הלהיב אותי".

ואז, לדבריה, היא התחילה לתפור רצפים של תמונות יחד, ובעצם יצרה סרטי "סטופ מושן". בהתחלה, זה היה רק בגלל שרציתי למצוא דרך לשתף אותם באינטרנט ולתת להם קצת יותר תפוצה. אבל אני חושבת שבסופו של דבר, זה הופך לתהליך של יצירת סרט לא פחות מתהליך צילום."

שיתוף עבודתה הביא לתוצאה מפתיעה, קייטי מגלה. "לפעמים האנשים שצילמתי דרך החלון מצאו את עצמם בתמונות ואז יצרו איתי קשר. זה היה סוריאליסטי ליצור את החיבור הזה רק בגלל שצילמתי אותם בטעות פעם אחת מרכבת נוסעת."

באופן מכוון או לא, קייטי אומרת שהחיבור הזה לאנשים הפך להיות חשוב עבורה. זו הייתה אחת הסיבות לכך שהיא רצתה להציג את התערוכה שלה בתחנה המרכזית באוטרכט – "חשבתי שזה יהיה מרגש לפגוש אנשים שבדיוק ירדו מהמסלול שצילמתי". כחלק מהניסיון להרחיב את ההיבט הקהילתי הזה, היא גם הקימה את "מועדון דואר הרכבות" שלה: מדי חודש, היא שולחת למנויים הדפס גלויה של תמונת חלון רכבת, עם מכתב שמספר את הסיפור שמאחורי התמונה.

מוחשיות ההדפסה היא קריטית עבור קייטי. "האינטרנט מופלא בכל כך הרבה מובנים, אבל האופי שלי הוא לחפש את האינטראקציה הפיזית הזו. גם אם אתה לא ממש פוגש אדם, זה סוג של חילופי דברים פיזיים".

זו הייתה כוונתה של קייטי בפרויקט ההדפסה הזה. היא תכננה להדפיס את תמונותיה בזמן שהותה ברכבת ולהשאיר את ההדפסים בקרון שבו צולמו. על גב כל הדפס, היא הזמינה את מי שמצא אותו לכתוב משהו על המסע שלו או לשתף את הרגשות שלו באותו רגע. בדרך זו, ההדפסים יהפכו לתכתובות בין נוסעים אנונימיים, כך שאחד לוכד את הרגע החולף בצורה מוחשית ואחר מגיב לו. במקום תמונה דיגיטלית בלבד שמישהו מגיב עליה באינטרנט, ההדפס הפיזי במיקום ממשי משנה את האופן שבו אנשים מתחברים אליו.

"אני אוהבת דברים כאלה – להסתיר דברים במקום ולקיים אינטראקציה עם אנשים", מודה קייטי. בתחנת הרכבת בכל עיר בירה שהיא ביקרה בה, היא מגלה, היא הסתירה חותמת גומי קטנה עם קוד ייחודי עליה. העוקבים שלה במדיה החברתית מוזמנים להביא כריות דיו ונייר משלהם ולהטביע את החותמת – ואם הם אוספים עשר חותמות, היא שולחת להם פוסטר בחינם. החיפוש אחר המטמון עורר תגובות "מכל עבר", לדבריה, "מאנקרה ועד שטוקהולם".

במחשבה על קווים דומים לפרויקט ההדפסה הזה, קייטי לקחה איתה מדפסת Canon SELPHY CP1500 ברכבת. מדפסת צילום ניידת זו הייתה אידיאלית למשימה – היא משתמשת בטכנולוגיית הדפסה בסובלימציית צבע, מה שאומר שהיא מייצרת הדפסות צבע תוססות באיכות מעבדה ללא צורך במחסניות דיו נפרדות, כשההדפסים יבשים לחלוטין ומוכנים לטיפול היישר מהמדפסת, והם עמידים בפני מים, שריטות וטביעות אצבע.

ההדפסה הייתה פשוטה מאוד. דגם SELPHY CP1500 מציע מגוון אפשרויות קישוריות, כולל USB-C לחיבור מחשבים, מצלמות וכונני הבזק מסוג USB וקורא כרטיסים מובנה, כך שאפשר להכניס את כרטיס ה-SD מהמצלמה ישירות למדפסת. קייטי בחרה להדפיס באופן אלחוטי באמצעות אפליקציית SELPHY Photo Layout בטלפון החכם שלה.

האפליקציה מאפשרת להתאים אישית את התמונות לפני ההדפסה, להוסיף טקסט, שוליים ואפקטים יצירתיים, כגון חותמות. אפשר גם לבחור מתוך טווח של תבניות לתמונה יחידה ולתמונות מרובות. קייטי בחרה להדפיס את התמונות שלה ללא שיפור, בגודל הגלויה הגדול ביותר. "החלטתי לא להוסיף אפקטים, כיתובים או תוויות", היא מסבירה, "רציתי שזה ירגיש יותר אישי ולקבל תגובות של אנשים בכתב יד על בגב ההדפס".

קייטי כן בחרה להשתמש באפשרות אחת באפליקציה: הוספת קוד QR, יצירת קישור שהצופים יכולים לסרוק כדי לעבור לדף אינטרנט או לדף מדיה חברתית. "זה יהיה כיף להשאיר הדפס עם קוד QR עליו ופשוט לראות מה קורה כשמישהו מוצא אותו. זה היה בעצם הרעיון הראשוני שלי – להשאיר את ההדפסים ופשוט לראות איזה חיבורים אנשים יוצרים בעזרתם".

קייטי השאירה כמה הדפסים בגודל גלויה על מושבי הרכבת, ואנשים השאירו תגובות בכתב יד על גבם. אבל משהו אחר התחיל לקרות: מה שקייטי עשתה בעצמה שבר את הקרח ועורר שיחות עם חבריה למסע. "מלכתחילה זה מוזר לעמוד ברכבת ולצלם תמונות. אבל כשעולים לרכבת עם מדפסת ומתחילים להדפיס... טוב, אנשים התעניינו.

"לכל אחד יש סיבה אחרת להיות ברכבת, בין אם זו נסיעה לעבודה וממנה או סיור ממושך, וזה בהחלט היה זרז לשיחה."

המכנה המשותף בעבודתה של קייטי הוא יצירת קשרים אישיים באמצעות חוויה משותפת. בכל דרך שבה היא משתפת את תמונות חלון הרכבת שלה, היא אומרת, "כל כך הרבה אנשים יכתבו ויגידו, 'אה, זו הדרך שבה נהגתי ללכת לבית הספר כל יום', או 'זו החווה של אבא שלי'. זה מדהים לשתף את התמונות האלה ואז לקבל מאנשים אחרים סיפורים על המשמעות שיש למרחב הזעיר שמוצג בפריים עבורם."

עם זאת, הפרויקט הזה הוסיף ממד חדש. הדפסת התמונות שלה היישר על שולחן הרכבת, והיכולת של SELPHY CP1500 להפיק הדפסים כל כך מהר וללא מאמץ, גרמה לתהליך להרגיש "מיידי באופן מפתיע", היא מציינת. "זה נהדר שיש אפשרות להחזיק פיזית את הנוף מהחלון ביד שלך בזמן שאת ממש על הרכבת שחוצה את הנוף." בסופו של דבר, הנוסעים האחרים הגיבו בחיבה למיידיות הזו.

ההדפסים של SELPHY CP1500 עמידים וניתנים לכתיבה, מה שהופך אותם למזכרות אידיאליות, אומרת קייטי. בשבילה, לעומת זאת, "האינטראקציות בהחלט היו הדבר העיקרי. אין ספק שזה שונה מאוד מיצירת אלבום תמונות או יומן נסיעות או משהו כזה."

מכיוון שההדפסים מוחשיים וכל כך מיידיים, "במובנים מסוימים, זה כמו להביא את העולם החיצוני ישירות לרכבת, דבר שלא היה אפשרי אחרת. וכך ההדפסים או הרגעים החולפים מחוץ לרכבת הפכו לפחות מרכזיים, לעומת החיבורים שקרו בתוכה. אני שמחה שכך זה יצא."


נכתב על-ידי אלכס סאמרסבי