לראות את הבלתי נראה: צילום הקהילה הקווירית

הבדידות והצורך להשתייך הם רגשות שרוב בני האדם חווים בשלב זה או אחר בחייהם, ולפעמים קשה להתמודד אתם. כיום הייצוג והנראות חשובים לנו יותר מתמיד, וכשאנו רואים את עצמנו ביצירה של אדם אחר אנו יכולים לשמוח ולחוש תחושת הקלה על כך שמכירים בנו כפי שאנחנו באמת.

אומנות הצילום יכולה לשחק תפקיד משמעותי בהבלטת המגוון החברתי הקיים, וכך הצלם לואיס פיינטר, המשתמשים בלשון הפניה ובכינוי הגוף 'הם', מצלמים תמונות דיוקן המשדרות אנושיות ופגיעות תוך שמירה על איכות קולנועית. בפריים בודד אחד התמונות מצליחות לשזור יחד זהות עוצרת נשימה עם רגשות עמוקים.

"יש איזו מין בדידות שאנשים קווירים נוטים להרגיש," מסבירים לואיס, אשר מתגוררים בעיר בירמינגהם שבבריטניה. "צילום קווירי הוא הכל בשבילי. מכיוון שאני מזדהה בתור קוויר בעצמי, אני רוצה שזה לשקף זאת דרך העבודה שלי. הפרויקט הזה עוסק ברצון שלי להיות יותר מי שאני סביב אנשים המזדהים כקווירים וסביב החברים שלי, – נושא שאנשים קווירים אחרים יכולים כנראה להתחבר אליו גם כן."

אז מה מניע את לואיס, ולאן המסע שלהם בעולם הצילום הקווירי לקח אותם?

לואיס היו ציירים בעבר, אך החליטו ללמוד צילום באוניברסיטה לאחר שחבר עודד אותם לעשות זאת, וכעת הם מפרסמים באופן קבוע תמונות ייחודיות בסגנון קולנועי בטיקטוק וברשתות חברתיות אחרות, אשר זוכות לאלפי צפיות.

"אהבתי את הצד הטכני של הצילום, כמו מהירות תריס ואורכי מיקוד שונים", סיפרו לואיס. "לאט לאט למדתי עוד גם על ההיסטוריה. נעשיתי מרותק לנושא והייתי צופה בסרטונים ביוטיוב כל היום".

לואיס ידעו שסגנון הצילום שלהם שייך לקטגוריית נישה, והגו את פרויקט הצילום הקווירי באמצע סמסטר א' של השנה השלישית בלימודים. "מעט הצלמים שהיו בקטגוריה הזו לא שילבו רגשות בצילומים, אז חשבתי לשלב את החלק הרגשי שלי עם אסתטיקה קולנועית והתחלתי לפרסם בטיקטוק, שם קיבלתי הרבה תגובות אוהדות מאנשים קווירים אחרים", אמרו.

לואיס אומרים שהעוקבים שלהם משתמשים הרבה במילים "קולנועי, קווירי, סיפורי ופנטסטי" כדי לתאר את העבודה שלהם, וכי הם קיבלו השראה מצלמים אחרים שהתמונות שלהם מתאפיינות גם הן בסגנון דרמטי. לואיס מציינים את שרה בהבה ואת גרגורי קרודסון בתור יוצרים שהשפיעו עליהם, ואומרים שהתמונות שלהם מצליחות לספר את מה שלא ניתן לספר במילים.

בתחילת הפרויקט, לואיס ביקשו מחברים לדגמן עבורם. אך לאחר שפרסמו כמה מודעות באינטרנט, הם קיבלו המון פניות מאנשים קווירים. "היה עקרוני מבחינתי שלא לשכור דוגמנים מקצועיים", אמרו לואיס. "אני אוהב את הרעיון של שימוש באנשים אמיתיים שמביעים רגשות אותנטיים".

כשמדובר בבימוי הדוגמנים, לואיס מעדיפים לראות לאן הצילומים מתפתחים. "אני די אימפולסיבי בכל מה שקשור לצילום. אני מתכנן סטוריבורד קטן כלשהו אבל אם אני רואה לוקיישן יפה שלא היה חלק מהתוכנית, אני אומר, 'אני רוצה ללכת לשם'. אני חושב שבצילום חשוב לזרום ולשמור על ראש פתוח".

לואיס נותנים לדוגמנים שלהם הנחיה ואז נותנים להם לפרש אותה בדרכם. "הייתי מבקש מהם לחשוב על הילדות שלהם או על רגע מכונן בחייהם", מסבירים לואיס. "אחרי שהם נכנסים למצב הזה, אני יכול להתמקד בקומפוזיציה ובצבעים. הייתי אומר חלוקת הבימוי היא כ- 40% בימוי שלי ו-60% תלוי באדם שאני מצלם. אני רוצה שהדוגמנים שלי ירגישו בנוח כי רק ככה אפשר להיות מי שאתה באמת ולחשוף את הרגשות שבפנים".

לואיס מצלמים לעיתים קרובות בתנאים משתנים, החל מסמטאות וסככות גזיבו עם תאורה מעומעמת ועד לשדות פתוחים ומוארים, לכן כדי להפיק את המרב מהצילומים הם חייבים להגיב במהירות. לואיס התחילו לצלם במצלמת Canon EOS 6D Mark II אותה השאילו מהאוניברסיטה בשילוב עם מבחר עדשות מסדרת Canon L. אך בהמשך התקדמו למצלמת פריים מלא ללא מראה Canon EOS RP בשילוב עם מתאם תושבת Canon EF-EOS R, כך שיוכלו להמשיך ולהשתמש בעדשות עם תושבת EF.

המצלמה הקומפקטית EOS RP מאפשרת ללואיס לצלם תוך כדי תנועה, בעוד שאזור ה-AF המורחב מתמקד מיידית בנושא ודואג שצילומי הדיוקן יישארו חדים. "היו רגעים שבהם היה לי מזל בצילום של תמונה פשוט כי היא הייתה בפוקוס כבר מהניסיון הראשון", אומרים לואיס.

לואיס אומרים שמסך המגע גם הוא חיוני. "אני לא אוהב להסתכל דרך העינית. אני מעדיף להסתכל ישירות על הדוגמנים כדי לבנות את הקשר איתם", לואיס מסבירים. "אני רוצה שהם יסתכלו עליי, לא על המצלמה, ומצלמת EOS RP מאפשרת לי לעשות זאת. אני יכול פשוט ללחוץ על המסך ואני לא צריך לדאוג שהרגש ילך לאיבוד בצילום".

כשעבדו על צילומי חוץ בתנאי רוח, לואיס למדו על החשיבות של ייצוב תמונה, והם משתמשים לעיתים קרובות בעדשת Canon EF 24mm f/2.8 IS USM כדי להשיג תמונות ללא רעידות. צילום עם עדשת זווית רחבה מאפשר ללואיס לכלול יותר רקע בתוך התמונה, ולהראות עד כמה המצולם מרגיש בנוח בסביבה שלו. "אני אוהב את האפשרות לתפוס בצילום את רגש הבדידות שהסביבה יוצרת", מוסיפים לואיס.

לואיס גם משתמשים בעדשת Canon EF 50mm f/1.2L USM – אורך המיקוד האהוב עליהם – שיכולה לצלם פרטים ברורים וחדים אפילו בסביבה חשוכה.

עדשות ה-RF המקבילות אליה הן עדשת RF 24mm F1.8 MACRO IS STM ועדשת RF 50mm F1.2L USM.

ללואיס יש שאיפות גדולות, והם מקווים להמשיך לצלם את הקהילה הקווירית, להרחיב את רשת הקשרים שלהם ולמצוא עוד סיפורים וחוויות יוצאי דופן. "מאז שסיימתי את הלימודים, רציתי לחקור רגשות כמו אושר קווירי", אומרים לואיס. "אני גם רוצה לצלם סוגים שונים של מיניות ומגדר – אני רוצה לצלם אנשים קווירים במגוון צבעי עור, אנשים שזוהו בלידה כזכר (AMAB) וכל כך הרבה נוספים. זה השלב הבא".

יום אחד, הם מקווים לראות את התמונות שלהם מודפסות, למשל בספר מתנה לצילום אומנותי. "זו תהיה דרך טובה לסיים את הפרויקט", אומרים לואיס. אני עדיין רחוק מלהשיג את זה, אבל אני מצלם עוד תמונות ומתקדם לשם בכול יום".

תמונות הדיוקן של לואיס מראות את העוצמה שיש בצילום. הן נותנות לאנשים הרגשה שהם לא לבד ומדגימות איך תמונה אחת יכולה להעביר טווח רחב של רגשות שקשה לבטא במילים.


נכתב על-ידי ניקיטה אצ'נטה