הלן בארטלט התחילה לצלם ילדים כשהייתה נערה מתבגרת, בפעוטון של אמה בדרום לונדון. היא השיקה את הקריירה המקצועית שלה בשנת 2003 וכיום היא אחת הצלמות המוכרות והמוערכות ביותר בבריטניה בתחום הדיוקנאות המשפחתיים. התמונות שלה בשחור-לבן נעזרות באור הזמין ומבטאות את הקשת הרגשית של חיי המשפחה. פנינו אליה כדי ללמוד על האתגרים שבהפיכת התשוקה לצילום לקריירה מלאה.
מאחורי העדשה: הלן בארטלט - איך להפוך אהבה לצילום לקריירה
מתי התחלת לראשונה להתעניין בצילום?
בילדותי, אבי היה צלם נלהב והיה לנו חדר חושך בבית. לי ולכל אחד מאחיי הייתה מצלמה ידנית, צילמנו תמונות רבות על סרט שחור-לבן ולאחר מכן פיתחנו והדפסנו את התמונות שלנו. באותו זמן אמא שלי ניהלה משפחתון בבית בימי השבוע. בגיל העשרה התחלתי לצלם את הילדים במשפחתון ולמכור להוריהם את התמונות כדי להרוויח קצת דמי כיס. לאחר מכן המשכתי תוך כדי לימודיי באוניברסיטה, כי תמיד רציתי להיות צלמת. אבל חשבתי שזה רק חלום ושבסוף אעסוק במשהו אחר.
כיצד הצילום הפך לקריירה שלך?
כאשר התנסיתי במספר עבודות אחרות ועדיין רציתי לצלם, אחי הגדול הלווה לי כסף כדי להקים עסק לצילום ילדים והכל פשוט קרה בזמן הנכון. הצילום הדיגיטלי הלך ונעשה פחות יקר, אז קניתי מצלמת Canon EOS 10D ומחשב נייד וגרתי עם ההורים תוך כדי הקמת העסק.
על אילו אתגרים היית צריכה להתגבר?
האתגרים העיקריים שבדרך לביסוס המקצועי בזמנו זהים לאתגרים של ימינו. הקושי המרכזי הוא להשיג לקוחות. אפשר לצלם את התמונות הטובות בעולם, אבל אם אנשים לא יודעים עליכם, קשה לזכות בלקוחות. וכשמתחילים, נדרש זמן וניסיון כדי ללמוד לעבוד עם ילדים. אני זוכרת שצילמתי ארבעה ילדים קטנים בדירה במרתף ביום גשום וחשבתי שהמשימה הזו תהיה אתגר מעניין ומהנה. ככל שעובדים יותר עם ילדים, לומדים את הדרכים להוציא מהם את המיטב וגם להבטיח שכולם ייהנו על הדרך.
אילו עצות היית נותנת לצלמים מקצועיים מתחילים?
אחד הדברים שיש לזכור הוא שבדרך כלל צילום הוא לא מסלול להתעשר. הוא מצריך עבודה קשה, כך שלפני שאנשים יוותרו על המשרה העיקרית שלהם, חשוב לזכור שדברים לא קורים בין לילה. הייתי אומרת שילמדו כמה שאפשר. האינטרנט הוא משאב נפלא לקבלת עזרה מעשית ולמידת טכניקות. אבל הדבר החשוב ביותר הוא ההתנסות. שום דבר לא באמת משתווה לצילום תמונות. כדאי להתחיל לצלם חברים ובני משפחה לפני שלוקחים עבודות בתשלום. ככל שתצלם יותר, תלמד יותר טריקים ותגדיר יותר את הסגנון שלך.
באיזו ערכה את משתמשת כעת?
כרגע אני עובדת עם שתי מערכות מצלמה, כי אני עוברת למצלמה ללא מראה. אני עדיין מחזיקה במצלמת Canon EOS-1D X Mark II האהובה עליי, שאיתה אני משתמשת בעדשות Canon EF 85mm f/1.4L IS USM, Canon EF 35mm f/1.4L II USM ו-Canon EF 24-70mm f/2.8L II USM. ילדים נעים במהירות והמיקוד האוטומטי ואיכות המבנה הקשוחה של סדרת EOS-1 D X מעולים למצבים שבהם אינכם יודעים מה יזרוק עליכם סשן הצילומים - חול, נוזל בועות סבון, צעצועים רכים - עם פעוטות נלהבים הכל אפשרי.
ב-2020, הוספתי לתיק הציוד שלי מצלמת Canon EOS R5 והיא מדהימה. אני נהנית מאוד מהמעקב אחר פנים ועיניים, ממסך המגע בעל זווית משתנה ומ-5,940 מצבי מיקוד אוטומטי שמאפשרים לי ליצור קומפוזיציות חדשות ומעניינות עבור הלקוחות. אני משתמשת בה יחד עם המצלמת Canon RF 50mm F1.2L USM הנפלאה, העדשה האולטימטיבית עבורי. אני נעזרת גם בעדשת Canon RF 35mm F1.8 Macro IS STM, הרב-תכליתית, שאותה אני אוהבת במיוחד בזכות תכונת המאקרו שלה, שהופכת אותה לעדשה המושלמת לצילום יילודים. בשנת 2021 תתווסף עדשת Canon RF 85mm F1.2L USM לערכת הציוד שלי. איכותן של עדשות RF החדשות מדהימה.
אני תמיד ממליצה להשקיע בעדשת פריים מהירה מכיוון שהיא מאפשרת לצלם בחללים סגורים בתאורה טבעית, שזוהי דרך נהדרת ללמוד על צמצם ועל מהירויות תריס. Canon EF 50mm f/1.8 STM האיכותית והחסכונית היא עדשת פריים נהדרת להתנסות איתה. המקבילה עבור המשתמשים במערכת מסגרת מלאה ללא מראה של Canon היא עדשת Canon RF 50mm F1.8 STM.